בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, פתח חמאס במתקפת פתע רצחנית על מדינת ישראל. בחסות הכאוס שיצרה המתקפה, בוצעו פשעי מין חמורים ושיטתיים בעיקר נגד אזרחיות וכן אזרחים ואנשים נוספים שניקרו על דרכם. הכאוס הרב שיבש את תפקודם של כוחות החירום, הרפואה והביטחון (חר"ב) האמונים על סיוע וחלקם אף על תיעוד בזירות טרור, ופגע ביכולת מנגנוני המדינה לזהות ולתעד את ביצוע הפשעים הקשים הללו.

למרות הצטברות עדויות ואינדיקציות מהשטח, התגובה לפשעי המין הייתה בעיקרה מינימאלית ואף גבלה בהכחשה, עובדה שפגעה ביכולת לייצר הכרה עבור הקורבנות ולנהל מערך ריפוי ובהמשך הטלת אחריות על מבצעי הפשעים. מציאות זו העלה תהייה מהותית:
כיצד ייתכן שמדינה מערבית וחזקה מוצאת עצמה במצב שבו היא מתקשה להוכיח ברמה הראייתית פשעים כה חמורים ואת היקפם, העולה כדי פשעים נגד האנושות?

פרויקט ראיה נולד מתוך הצורך לגשר על פערים אלה, להכיר בהשלכות הקשות של אובדן ראיות מסיבי, ולהציע כלים ומנגנונים שיאפשרו זיהוי ותיעוד אפקטיביים של פשעי מין, הן ב-7 באוקטובר והן בזירות טרור עתידיות.. מטרתו היא להבטיח הכרה וריפוי לקורבנות ולמנוע מארגוני טרור לנצל את הכאוס שהם יצרו, כדי להתחמק מאחריות למעשיהם.