הדו”ח המלא
הממצאים המרכזיים – פשעי מין כטרור: עובדות ומסקנות
דו"ח זה חושף את התנאים הכאוטיים שיוצרת מתקפת טרור ואת השפעתם הישירה על היכולת להוכיח
את קיומם של פשעי מין המבוצעים בחסות מתקפות אלו. הוא מתאר כיצד קריסת מערכות התגובה של כוחות שונים
(חר"ב – חירום, רפואה וביטחון) מאפשרת למבצעי פשעי המין לנצל את הכאוס כדי לבצע פשעים אלה ולהקשות על זיהויים ותיעודם.
המלצות
עיקרי הממצאים
פשעי מין תחת כאוס: מתקפת טרור כמו זו שבוצעה ב-7 באוקטובר 2023 דורשת מושג חדש
“ אירוע טרור פשיטה”
" אירוע טרור פשיטה" – מתקפות חד-פעמיות, קצרות וממוקדות, המשלבות פשעים חמורים כמו אלימות מינית, תוך ניצול הכאוס והקריסה התפקודית כדי לחמוק מהטלת אחריות. הדו"ח מצביע על הצורך להכיר בסוג ייחודי זה של טרור ולפתח כלים להתמודדות איתו.
הפרדיגמה החדשה
1
הכרה רכה
מתן הכרה ראשונית ומהירה בביצוע פשעים אלו, המבוססת על אינדיקציות מוקדמות, גם ללא הוכחות מלאות הנדרשות להליך משפטי.
2
שיפור מוכנות כוחות חר"ב
כלים לכוחות החירום לתיעוד וזיהוי אפקטיבי בכאוס של זירות מגה-טרור.
3
מענה בינלאומי
גיבוש פרוטוקולים שיחייבו הכרה מהירה ואפקטיבית בפשעים אלו וימנעו הכחשה או התחמקות מאחריות.
המסקנות
- הדו"ח מדגיש כי הכרה מוקדמת בפשעי מין בזירות טרור חיונית להבטחת צדק, לבניית מערך תמיכה מהיר לקורבנות ולהטלת אחריות ראשונית על מבצעי הפשעים. הוא מציע מסגרת רעיונית ומעשית להתמודדות עם האתגרים הראייתיים, תוך שימת דגש על סולידריות גלובלית ומאבק באלימות מינית כמרכיב שיטתי של טרור. טרור גורם למערכות חירום לקרוס, והפשעים הקשים נותרים לעיתים קרובות ללא תיעוד או הכרה.
- פערי זיהוי ותיעוד: הקושי בהוכחת הפשעים, ובעיקר השיטתיות שבה בוצעו, הופך אותם לבלתי נראים בזירה הלאומית והבינלאומית, למרות עדויות ואינדיקציות מהשטח.
- המלצת מדיניות מרכזית: יש להקים גוף מדיניתי מקצועי שיתכלל את הטיפול הנדרש לצורך השגת מוכנות מדינתית עתידית, ברוח החלטה 1325 של האו”ם.